לוי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 4.9.2012.

2.התובעת, ילידת שנת 1972, הגישה תביעתה לפיצויים, עקב נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים במהלך טיול מטעם מקום עבודתה, אשר נערך ביום 22.9.2011, עת נפלה מטרקטורון בעת נסיעה.

3.ממקום התאונה פונתה התובעת באמבולנס לחדר המיון בבית החולים זיו בצפת. התובעת התלוננה על כאבים בכל הגוף, חבלה בברך ימין, שוק שמאל, מרפק ימין וגב תחתון. בבדיקתה נמצאו, בין היתר, סימני חבלה מעל קדמת ברך ימין, הברך יציבה וללא עדות לנוזל. בנוסף, נמצאו בבדיקתה הקלינית סימני חבלה מעל שוק שמאל. התובעת עברה סדרה ארוכה של צילומי רנטגן, אשר שללו שברים והיא שוחררה עוד באותו יום לביתה.

4.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. ועדה רפואית קבעה לתובעת בהחלטה מיום 4.9.2012 נכויות רפואיות כדלקמן:

נכות בשיעור של 20% עקב הגבלה ביישור ברך שמאל, לפי תקנה 48(2)(ו)(3) לתקנות הביטוח הלאומי.

ב.נכות בשיעור של 10% עקב הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המתני, לפי סעיף 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי.

5.הנתבעת בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי התובעת סבלה מפגיעות בגבה ובברך שמאל עוד בטרם התאונה נשוא התביעה וכי בפני הועדה לא עמד מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי. עוד נטען, כי התובעת כלל לא נפגעה בברך שמאל במהלך התאונה.

א.באשר לפגימה בגב - טענה הנתבעת כי מכרטיסה הרפואי של התובעת, אשר לא עמד לנגד עיני הועדה עולה, כי ביום 10.12.2009 היתה התובעת מעורבת בתאונת עבודה, עת נפלה מאופניים ממונעים בעת טיול. בנוסף, ביום 15.7.2011 נרשם בתיקה הרפואי: "כאבי גב מזה שבוע ללא חבלה. הכאב מקרין לרגל שמאל. פרט לכך גם כאבים בגב העליון שהולכים וחוזרים לסירוגין מזה זמן רב".

בנוסף, בביקור מיום 8.9.2011 (טרם התאונה נשוא התביעה) במרפאת כאב התלוננה התובעת על כאבים בגב עליון ותחתון. בבדיקה גופנית מאותו מועד נמצאה רגישות בשרירי עמ"ש גבי והגבלה בתנועות. בדיקת CT עמ"ש מותני שנערכה לתובעת הדגימה בלט דיסק בגובה L5-S1 עם לחץ על שורש שמאל.

הנתבעת טענה, כי נכותה של התובעת נקבעה לאור הגבלות בתנועות הגב התחתון, למרות שהתובעת סבלה מהגבלות מעין אלה גם בסמוך לפני התאונה נשוא תביעתה. נטען, כי בפני הועדה לא היו המסמכים הרפואיים המעידים על כך ולמרות שהתובעת אכן ציינה כי סבלה בעבר מכאבי גב, הועדה לא בדקה עניין זה ולא התייחסה לשאלה, האם קיימת החמרה וייחסה את כל הנכות לתאונה, שעה שהתובעת סבלה מהגבלות בתנועה עוד קודם לכן.

ב.באשר לפגימה בברך שמאל - הנתבעת טענה כי מהמסמכים הרפואיים בתיקה הרפואי של התובעת עולה, כי היא לא נפגעה בברך שמאל, אלא, בשוק שמאל. עוד טענה הנתבעת, כי התובעת סבלה מכאבים ברגל שמאל עוד קודם לתאונה. נטען, כי רק ביום 8.8.2012 קיים אזכור לכאבים בברך שמאל, אך ללא קשר לתאונה. בבדיקה מיום 6.9.2012 עדיין נמצא כאב נקודתי אך יציבות תקינה ללא תפליט ברכי.

6.הנתבעת טענה, כי עיון בפרוטוקול הועדה מעלה, כי לא עמד בפניה כרטיסה/תיקה הרפואי של התובעת מלפני התאונה או אחריה. לטענת הנתבעת, אילו עמד בפני הועדה כרטיסה הרפואי של התובעת, יכולה היתה הועדה ללמוד ממנו כי סמוך מאד לפני התאונה, סבלה התובעת מכאבי גב תחתון עם הגבלה בתנועות והקרנת הכאבים לברך שמאל וכי עברה CT בו אובחן "לחץ על שורש שמאל". נטען, כי בהעדר כרטיס רפואי בנוגע לעברה של התובעת, עם תלונות זהות בגין אותם איברים בהם נקבעה לה נכות צמיתה בגין התאונה, נפל פגם חמור בהליך קביעת דרגת הנכות של התובעת ע"י הועדה.

הנתבעת טענה, כי התובעת וב"כ אמנם ציינו בפני הועדה כי התובעת סבלה בעבר מכאבי גב שלטענתה החמירו לאחר התאונה, אולם אין די בכך, ומן הדין היה שבפני הועדה יעמוד הכרטיס הרפואי המלא ותידון שאלת ההחמרה והמצב הקודם.

7.התובעת התנגדה לבקשה וטענה בתגובתה, כי לא מתקיימים התנאים להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

א.לעניין הפגימה בגב התחתון - התובעת טענה כי אין יסוד לטענת הנתבעת לפיה לא התייחסה הועדה למצב קודם בנוגע לפגימה זו. נטען, כי היא עצמה ציינה בהגינותה בפני הועדה כי בעברה נמצאו ממצאים בגב, אלא שעובר לתאונה היא לא היתה מוגבלת ולא כאב לה כמו שכואב לה לאחר התאונה. עוד טענה התובעת, כי בפני הועדה עמדו תוצאות בדיקת CT מיום 8.8.2011 (כחודש וחצי לפני התאונה), אליה התייחסה הועדה ביסודיות והשוותה בינה לבין בדיקת CT שנערכה לה ביום 8.2.2012. השוואה זו העלתה, כי לאחר התאונה ובעקבותיה נמצאו ממצאים חדשים, אשר לא היו קיימים עובר לתאונה. נטען, כי כרטיסה הרפואי ועברה של התובעת עמד בפני הועדה, ואף זכה להתייחסות הועדה באופן יסודי ומעמיק.

ב.לעניין הפגימה בברך - התובעת טענה כי על פי המסמכים הרפואיים, לרבות דו"ח מד"א, הרי שנזכרות פגיעות בגפיים התחתונות (הכוללות את רגל שמאל) וכי גם בתעודת חדר המיון נזכרת חבלה בשוק רגל שמאל. התובעת אף הופנתה לצילום בשוק רגל שמאל. גם המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה של התובעת בשוק רגל שמאל. נטען, כי בתקופה שלאחר התאונה טופלה התובעת במסגרת קופת החולים ביתר הפגיעות מהן סבלה, בין היתר בגב, ביד ימין ובברך שמאל, כאשר בינתיים התפתחה דלקת בגיד השוק, עקב הפגיעה בתאונה. משהוחמרו כאביה נבדקה התובעת בחודש אוגוסט 2012 במחלקת תאונות בקופת החולים ונתגלה כי קיימת פגיעה באזור פס - אנסרינוס, אבחון שאושש על ידי בדיקת אולטרסאונד. ב"כ התובעת הבהיר בתגובתו, כי פס-אנסרינוס, הוא הגיד המשותף של שרירי השוקה, תחת מפרק הברך והוא אחראי לכוון השרירים ולתנועות הברך. דלקת באזור זה עלולה להתפתח מחבלה, כפי שנגרם אצל התובעת.

ב"כ התובעת הצביע על כך שהועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מצאה אף היא, כי הממצא בבדיקת האולטרסאונד של ברך שמאל מתאים לפס-אנסרינוס. בנסיבות אלו, נטען כי אין ממש בטענת הנתבעת, מאחר וההגבלה ביישור הברך נובעת מהחבלה בפס-אנסרינוס, כתוצאה מהתאונה. התובעת נחבלה בשוק רגל שמאל ובמשך מספר חודשים התפתחה במקום דלקת, שגרמה למגבלה ולנכות. עוד נטען, כי הנתבעת לא הציגה מסמך כלשהו שיעיד על פגיעה קודמת בברך.

דיון והכרעה

8.סמכותו של בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור מוסדרת בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 הקובע: